גזר דין בתיק ת"פ 31861-04-11

הנאשם הורשע על ידי בהכרעת דין שניתנה בתאריך 19/7/11, בעבירות של ייצור נשק, החזקת נשק, היזק בזדון, איומים והפרת הוראה חוקית.

הנסיבות בהן נעברו העבירות תוארו באופן מפורט בהכרעת הדין, וברקע הדברים עמד סכסוך בין הנאשם ושכנתו.

עבירת ההיזק בה הורשע הנאשם מתייחסת לשני חורים שפער הנאשם בקיר המשותף, המפריד בין דירתו לדירת שכנתו, חורים דרכם שפך לדירת שכנתו חומרי צבע וסיד שונים. בעקבות דברים אלה הסלים הסכסוך ובנה של המתלוננת זרק אבנים על חלונות דירתו של הנאשם ושבר אותם, והנאשם טוען כי להגנתו מפני בנה של המתלוננת הכין בקבוק תבערה, הוא הנשק שיוצר על ידי הנאשם והוחזק על ידו, ואשר בעטיו, הוגש כתב האישום לבימ"ש זה.

אוסיף ואזכיר כי במהלך חקירתו שוחרר הנאשם, תוך שהתחייב שלא להגיע לביתו במשך תקופה מסוימת, אך מעדותו התברר כי עוד בעת שחתם על כתב הערובה בתחנת המשטרה, לא התכוון לקיימו והפר את ההוראה החוקית שניתנה לו.

ב"כ המאשימה עמדה בטיעונה על החומרה שיש לייחס למעשיו של הנאשם, חוסר הכבוד שהפגין כלפי שכנתו ועל עברו הפלילי המכביד ביותר. לעניין זה אציין כי הנאשם הוא כבן 56 שנים, ולפחות 30 שנה מחייו בילה מאחורי סורג ובריח, בשל עבירות שונות שביצע במהלך חייו, ובהן עבירות אלימות, רכוש וסמים.

לדעת ב"כ המאשימה, נוכח התנהגותו של הנאשם, הרי שהנאשם הוא אדם מסוכן העלול לגרום נזק לזולת ויש על כן להטיל עליו מאסר לתקופה ממושכת ומרתיעה.

לעומת טענות אלה טען ב"כ הנאשם כי יש להתחשב במצבו של הנאשם, אשר במהלך השנים האחרונות שינה את דפוסי התנהגותו ואורחות חייו, ולא ביצע עבירות כלשהן מתוך רצון להנתק ממסכת המאסרים הארוכה שליוותה את חייו בעבר. לטענת ב"כ הנאשם, העבירות שנעברו על ידי הנאשם הן על רקע התנכלויות של שכניו, אשר לא ראו בעין יפה את מגוריו של הנאשם בבניין, ובעיקר בשל האלימות שהפגין כלפיו בנה של המתלוננת.

לדעת ב"כ הנאשם, הטלת מאסר בפועל על הנאשם תגרום לנסיגה במצבו, ותחת הטלת מאסר יש לשקול לנקוט באמצעי שיקום, במיוחד לאור העובדה שהנאשם הביע רצון כנה לשנות את דפוסי התנהגותו ואורחות חייו.

לאחר שנתתי את הכרעת הדין, וקודם שבאתי לשמוע ראיות הצדדים לעניין העונש, אף אני סברתי כי יותר משיש צורך להעניש את הנאשם, יש צורך לטפל בו. על כן הורתי לערוך תסקיר מבחן בעניינו ותסקיר כאמור אכן הוגש.

התסקיר פירט את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת הרקע ממנו צמחה התנהגותו העבריינית. בסיפא לתסקיר אין המלצה טיפולית ביחס לנאשם, אלא שקצינת המבחן סבורה כי קיים סיכוי להישנות התנהגותו העבריינית של הנאשם, לאור דפוסי ההתנהגות שסיגל לעצמו, וחוסר יכולתו להפנים את הפסול שבמעשיו.

על כן המליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם ענישה מוחשית ומרתיעה, כאשר במסגרת שירות בתי הסוהר, יוכל להשתלב בטיפול העשוי לסייע לו להשתקם.

אף הנאשם בדבריו האחרונים הביע חרטה על המעשים וביקש שלא להטיל עליו מאסר בפועל, כדי לאפשר לו לשקם את חייו.

לאחר ששקלתי את כל הטענות שנטענו בפני ואת כל הנסיבות הצריכות לעניין, מקובלת עלי טענת הסנגור כי יש לבחון את מעשיו של הנאשם בין היתר על רקע התנהגותו של בנה של המתלוננת, התנהגות בעטיה הוגש נגד הבן כתב אישום נפרד על הנזק שגרם לדירתו של הנאשם. ואולם, נראה הדבר כי התנהגותו של בנה של המתלוננת נבעה מהתנהגותו של הנאשם ומחוסר האונים של המתלוננת, אשר פנתה מספר פעמים למשטרה בעת שהנאשם גרם את הנזק לקירות דירתה, והודעותיה הנואשות למשטרה הוקלטו והוגשו כראיה.

מכל מקום, לאחר ששקלתי את כל נסיבות העניין, הנני מחליט להטיל על הנאשם עונש של 16 חודשי מאסר, מתוך 10 חודשים לריצוי בפועל והיתר, 6 חודשים, לריצוי על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעבור הנאשם עבירה מהעבירות בהן הורשע בהכרעת הדין שניתנה בתאריך 19/7/11.

מתקופת המאסר בפועל יש לנכות את התקופה בה היה נתון הנאשם במעצר, היא התקופה שמיום 16/4/2011 ועד היום.

בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להטיל על הנאשם לשלם קנס או פיצוי למתלוננת.

והודעה לצדדים כי הם זכאים לערער על פסה"ד בתוך 45 ימים מהיום, בפני ביהמ"ש העליון בירושלים.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ז' אלול תשע"א, 06/09/2011 במעמד הנוכחים.